פסק-דין בתיק ת"א 3088-07
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
3088-07
25.4.2012 |
|
בפני : יצחק מילנוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.ב.מ.ב נכסים בע"מ ח.פ. 51-330880-9 עו"ד אלן עושרת |
: רש ת . ש.דגן תעשיות בע"מ עו"ד יוסף לוי |
| פסק-דין | |
1. טענות התובעת
התובעת היא חברה פרטית בע"מ העוסקת בייצור ובאספקה של אגרגטים לצורך ייצור בטון. הנתבעת היא חברה פרטית בע"מ שעיסוקה בייצור בטון ובשיווקו.
ביום 15/12/04 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם בכתב, בו התחייבה התובעת לספק לנתבעת אגרגטים מסוגים שונים לצורך ייצור בטון במפעליה. תקופת ההתקשרות הוגדרה בהסכם: " עד שנה" (ההסכם צורף כנספח א' לתצהירו של מנהל התובעת, להלן: "ההסכם").
ביום 26/02/07 הגישה התובעת את התביעה דנן, בה עתרה לחייב את הנתבעת בסך של 165,098 ש"ח (נכון ליום 21/08/05), בגין חוב שנותר לדבריה לנתבעת, בגין אגרגטים שסופקו לה על ידי התובעת, במהלך החודשים דצמבר 2004-אוגוסט 2005. את התביעה סומכת התובעת על חמש "חשבוניות מס" שהונפקו על ידה לנתבעת במהלך התקופה האמורה, בסך כולל של 659,838 ש"ח, סכום מתוכו פרעה הנתבעת, לדברי התובעת, סך של 390,783 ש"ח בלבד. לטענת התובעת, כנגד כל אחת מחמש החשבוניות הנ"ל הגישה לה הנתבעת, שלא כדין, " חשבוניות חיוב" בסכום כולל השווה ליתרת החוב (269,053 ש"ח = 659,838-390,783), אותו ביקשה "לקזז" מחשבוניות המס הנ"ל, וזאת במטרה להביא באופן שרירותי וחד צדדי למחיקת חובה אצל התובעת. לדברי התובעת, מתוך סכומי הקיזוז אשר פורטו בחשבוניות החיוב שהנפיקה לה הנתבעת - היא הסכימה, לפנים משורת הדין, להכיר בסך של 103,957 ש"ח בלבד, וזאת בגין עלות הובלת האגרגטים ע"י הנתבעת באמצעות מוביל משנה מטעמה, כך שחובה הנומינלי של הנתבעת כלפיה עומד, לטענת התובעת, ע"ס של 165,098 ש"ח (269,055-103,957 ש"ח) , הוא הסכום עליו הועמדה , כאמור, התביעה דנן.
2. טענות הנתבעת
לגרסת הנתבעת, לא נותרה לה כל יתרת חוב כלפי התובעת בגין האגרגטים שסופקו לה על ידה . לדבריה, ביום 18/08/05 נערכה התחשבנות סופית בינה לבין התובעת, במסגרתה סוכם, כי היא תשלם לתובעת סך של 50,515 ש"ח לשם סילוק סופי מלא ומוחלט של כל תביעותיה הכספיות כלפיה. באותו מעמד, מסרה הנתבעת, לדבריה, למנהל התובעת, משה ביטון, שיק ע"ס 50,515 ש"ח שזמן פרעונו 3 ימים לאחר מכן, ואילו מנהל התובעת מצידו אישר בחתימתו, על גבי ספח השיק (נספח א' לכתב ההגנה), כי התובעת קיבלה את כל המגיע לה מהנתבעת, וכי לא יהיו לה בעתיד כל תביעות כלפיה .
רק בחלוף כשנה מפרעון השיק הנ"ל, מטעימה הנתבעת, הגישה התובעת את התביעה דנן, בה טענה , בניגוד להודאתו המפורשת בכתב של מנהלה, כי הנתבעת חייבת לה סכומים נוספים, וזאת על אף שהתובעת מעולם לא העלתה כל השגות בנוגע להתחשבנות שנערכה ביניהן או בנוגע למסמך ההודאה.
עוד טוענת הנתבעת, כי בפועל התובעת היא שהפרה את הסכם ההתקשרות שנחתם ביניהן, באופן יסודי ובוטה, בכך שסיפקה לה אגרגטים בלתי ראויים לייצור בטון, בכך שחייבה אותה בגין הובלת האגרגטים גם כאשר זו בוצעה על ידי מוביל משנה מטעמה, בכך שחייבה אותה במחירי יחידה הגבוהים מאלו עליהם הוסכם, בכך שחייבה אותה בגין סחורות אשר כלל לא סופקו לה , ובכך שהקטינה את משקל המשאית (הטרה) שבחיובים, באופן מלאכותי, כדי ליצור מצג שווא, בדבר משקל סחורה גדול יותר מזו סופקה בפועל.
לדברי הנתבעת, בגין הפרותיה אלו של התובעת, היא בחרה להפסיק התקשרותה עמה כבר באפריל 2005, ולאחר מועד זה לא סיפקה לה התובעת כל אגרגטים.
3. דיון והכרעה
3.1 מסמך ההודאה
נקודת המוצא להתחקות אחר ההסכמות הכספיות שהושגו בין הצדדים טמונה במסמך ה"הודאה" עליו חתם מנהל התובעת, משה ביטון (להלן: "ביטון") במהלך פגישת ההתחשבנות שנערכה בינו לבין מנהל הנתבעת, שלמה דגן (להלן:"דגן") ביום 18/08/05. במסמך זה הודה ביטון, למעשה, כי הסכום של 50,515 ש"ח אשר שולם לו על ידי דגן מהווה סילוק מלא ומוחלט של חיוביה הכספיים של הנתבעת כלפי התובעת.
ביטון, אינו מכחיש, כי חתם על המסמך האמור, אלא שלטענתו חתימתו נעשתה " תחת לחץ שהפעילה הנתבעת על התובעת" (ס' 3 לכתב התשובה של התובעת; ס' 29-30 לתצהיר ביטון) , בהדגישו כי דגן התנה את מסירת השיק הנ"ל בחתימתו על הנוסח האמור, ולכן נאלץ לחתום על מסמך ההודאה, על מנת לקבל ולו חלק מיתרת חובה של הנתבעת כלפי התובעת .
כך או כך, טוענת התובעת, כי מסמך ההודאה, אין בו, על פי נוסחו, משום ויתור מצדה על כל יתרת חובה של הנתבעת כלפיה, אלא רק על חובה של הנתבעת בגין חודש אפריל 2005. מסקנה זו עולה, לטענת הנתבעת, בין היתר מהעובדה, כי במהלך אותה פגישת התחשבנות דנו מנהלה ומנהל הנתבעת, שלמה דגן, בחשבונית המתייחסת לחודש אפריל בלבד.
אין חולק, כי נוסח ההודאה, המופיע בכתב יד ע"ג ספח השיק, נכתב ע"י שרה מנהלת החשבונות של הנתבעת. דא עקא, כל אחד מהצדדים הציג בפני בית המשפט נוסח שונה של מסמך ההודאה:
הנתבעת הציגה צילום של השיק עם הספח, אותו קיבלה מהנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה), בו נכתב (בכתב -יד), כדלקמן:
"הנני מאשר בזה קבלת כל המגיע לי מרשת ש. דגן עד לסוף חודש 08/05 חשבון סופי (הדגשה במקור-י.מ.) ולא יהיו לי בעתיד שום תביעות נגד רשת ש. דגן תעשיות בע"מ.
חתימה: [מופיעה חתימת מנהל התובעת, משה ביטון]
ת.ז.: [מופיע מספר תעודת זהות] ".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|